אמנם רבות יש מה להגיד על העצמה נשית. זהו נושא עצום החולש על תחומים רבים, אולם אני רוצה להזכיר לכולם שיש לנו מטרה- העצמה אנרגטית. דברים רבים יקרו כשנתעצם: המודעות שלנו תגבר, האינטואיציות שלנו יתחדדו, נוכל להתחבר לתחושת ה"האני" ולהיות יותר נוכחים כאן ועכשיו. יקרו עוד דברים רבים, אך החשוב מביניהם הוא העובדה שהחלימה שלנו תתעצם ושנוכל לשלוט על החלום שלנו.
לכן את שני המאמרים הבאים, האחרונים בסדרה זו, נקדיש להעצמה נשית-מינית-אנרגטית ולצורך כך גייסתי את זוהרית רובין, העוסקת ומלמדת העצמה נשית וריקודי בטן שנים רבות, והיא שותפה לשני מאמרים אלו.
את נושא ההעצמה המינית-אנרגטית אנו מחלקים לשני חלקים: חלק זה, הראשון, מוקדש להסבר המושגים הבסיסיים והכרת מערכת היחסים האנרגטית שבין המינים. במאמר הבא תקבלו כלים מעשיים להעצמה מינית אנרגטית. מטרתנו היא להסביר מונחים בסיסיים ביחסים האנרגטיים בין הגבר והאישה ולתת לכן כלים דרכם, אם תבחרו, תוכלו להעצים את עצמכן במערכות היחסים שבינו ולבינה.
האנרגיה הלבנה
האנרגיה הלבנה היא האנרגיה הבסיסית שלנו, היא מקור האנרגיה וממנה הכול נובע- גם כוח החיים שלנו. זו האנרגיה שאיתה אנו שולטים על נתיב החיים שלנו, איתה אנו יוצרים סדר ועולם יציב ופשוט ובזכותה הדברים הנכונים קורים בזמן הנכון. כשיש לנו מלאי גדול של אנגריה זו הכול יהיה יציב ובשליטה בחיים שלנו.
האנרגיה הלבנה נמצאת במקור שלנו, בניצוץ האלוהי, במקום בו אנו מושכים את האנרגיות של היקום. אין לה מיקום פיזי וזו אנרגיה שמאד קשה לחדש אותה ולכן היא מצרך נדיר וחשוב לשמור עליה. זו אנרגיה פסיבית, מאגר של כוח שבסופו של דבר החיים מכלים אותה וכך, טיפה אחר טיפה, שבוע אחר שבוע, שנה אחר שנה, היא מתדלדלת. כשאנרגיה זו נגמרת- לא נוכל להתקיים יותר.
אנרגיית החיים
אנרגיית החיים, כשמה כן היא, זו אנרגיה דרכה אנו מקיימים את החיים, איתה אנו יוצרים את מה שיש לנו, משיגים את מה שאנו רוצים ומביאים לחיינו את מה שאנו מרגישים שנכון לנו. האסכולות הישנות קראו לה אנרגיה שחורה, כיוון שזו האנרגיה אליה פונים כשרוצים להשיג משהו בכוח. אך זה אינו נכון. זו האנרגיה היחידה שיש לנו ובכל מקרה תמיד נפנה אליה, גם אם אנו עושים זאת בדרכי נועם, באגרסיביות או באמצעים של כישוף.
החיים הם בחזקת כישוף, כי רוב הדברים שאנו עושים בחיינו נעשים ללא הבחנה אמיתית אם זה נכון לנו. אנו לא מוותרים על זוגיות בקלות ואומרים לעצמנו: "טוב אם הוא ביטל את הדייט של מחר, זהו סימן שאנו לא צריכים להיות יחד". אנו לרוב לא נחשוב: "טוב, כיוון שאני לא מוצא מונית כבר 20 דקות, זה סימן שאני לא צריך להתחיל לעבוד במקום העבודה החדש". אנו נאבקים על החיים, חיים אותם, מתאמצים, מזיעים ולא נוהגים לחשוב במושגים של אנרגיה.
אנרגיית החיים נמצאת אצל הנשים ברחם ואצל הגברים בהילה. זו אנרגיה זמינה וקל למצוא אותה, או לייצר אותה. המקורות של אנרגיית החיים הם רבים ומגוונים, אולם בסופו של דבר כמו כל דבר בחיים המקור שלה הוא אחד- האנרגיה הלבנה. זו אנרגיה שמאד זמינה לנו כי אפשר לייצר אותה בקלות כשהיא אוזלת. פשוט ממירים אנרגיה לבנה לאנרגיה זו. המרת האנרגיה נעשית לרוב דרך אגו, כעס, תשוקה, רצון וכן, פעמים רבות דרך מיניות.
לצורך האנלוגיה, אפשר להגיד שאנרגיית החיים זה כמו כסף. כל הזמן צריכים את זה, מחפשים את זה, ושיש הרבה ממנו, כמעט כל דבר אפשרי. אנרגיית החיים זו האנרגיה שבזכותה הכול מתרחש בחיים ולכן אנו צריכים אותה כל הזמן, והרבה.
כך למשל, כשגבר ממוצע רואה בחורה נאה, מתעורר בו החלק המיני וכשהוא מחליט ליצור קשר ("להתחיל איתה"). המנגנון האנרגטי שבגבר זה ממיר אנרגיה לבנה באנרגיית החיים וכך כשהוא טעון באנרגיה הוא יכול לכבוש אותה, גם במשפטים כמו: "מה פרח כמוך עושה כאן".
במקרה אחר נפגוש בחורה הרוצה לקנות מכשיר mp3 לחבר שלה ויש לה תקציב של 200 ש"ח. מקרה "לבן" יתרחש כאשר אותה בחורה נכנסת לחנות מתעניינת במכשיר והמוכר אומר לה "יש לך מזל, בדיוק היום התחיל אצלנו מבצע- במקום 350 רק 200 ש"ח.
למרות שזו השאיפה שלנו, ברוב המקרים האנרגיה הלבנה אינה זמינה לנו ולכן לרוב מה שיקרה זה שהיא תכנס לחנות, תברר על מכשיר, וכשהיא תגלה שהוא עולה 350 ש"ח, 150 ש"ח יותר מהתקציב שלה, היא תפעיל כישוף, תשתמש באנרגיית החיים. איזה כישוף, פשוט: היא תחייך ובקול מתוק תשאל את המוכר: "אין לכם איזה מבצע, או מחיר מיוחד... בשבילי..." לא פעם הכישוף עובד והמוכר יאמר: "את יודעת מה, לפני שבוע היה מבצע, אני אתן לך את המכשיר במחיר המבצע למרות שהוא הסתיים".
כולנו משתמשים באנרגיית החיים כל הזמן ובכל רובד בחיינו. אין הבדל בין אדם הרוקח כישוף כדי שיוכל "לסדר" לו להיכנס למקום העבודה אליו הוא התראיין לפני שעה לבין מקרה אחר בו אדם אחר מתקשר לאביו ומבקש שיפעיל עבורו פרוטקציה? אנו משתמשים כל הזמן באמצעים "אלימים" כדי ליצור שינויי בחיינו וזה קיים בכל תחום: אנו מפעילים פרוטקציה בעבודה, מכשפים את בני הזוג בדייטים, מתעקשים לקיים דברים בחיינו למרות שהם אינם "מסתדרים" וכדומה.
אבל אלו הם החיים ואנו צריכים לנהוג בהם כך, תוך כדי שאנו מודעים, ומחכים לשלב בו תהיה לנו מספיק אנרגיה כדי שהדברים יתרחשו מאליהם וללא מאמץ.
ההבדלים בין המינים
הזכר והנקבה לא נולדו שווים והטבע בהחלט דאג לכך שלאישה תהיה יותר אנרגיה. ראשית, לאישה יש הרבה יותר אנרגיה לבנה מאשר לגבר, כלי הקיבולת שלה גדול יותר. אך גם כשמדובר באנרגיית החיים יש לנשים יתרון משמעותי על הגברים. אמנם הגברים והנשים נולדו עם קיבולת שווה של אנרגיית חיים, אולם האישה יכולה לאחסן את אנרגיית החיים בעוד שהגבר אינו יכול.
את אנרגיית החיים האישה מאחסנת ברחם ושם היא מצטברת, מתאספת וגדלה. התוצאה היא שהאישה צריכה "לבזבז" פחות מהאנרגיה הלבנה שלה. כיוון שהאנרגיה אצלה לא מתפוגגת כמו אצל הגבר, וכיוון שהיא המרכז דרכו עוברים אנרגיות המתאספות ברחם, כשהיא צריכה אנרגיה של חיים, היא יכולה להוציא אותה מהמאגרים שלה ואינה צריכה להמיר אנרגיה לבנה לאנרגיית חיים.
הגבר לעומת זאת יכול לאחסן את האנרגיה שלו בהילה, אולם היא נשארת זמינה שם למשך שלושה ימים בלבד, ולאחר מכן מתפוגגת. הטבע קיפח את הגבר, אך אל דאגה. הטבע צייד גם את הזכר בכלים, אינסטינקטים, איתם הוא יכול לאזן את פני הדברים.
האישה שוב במרכז
במאמר הקודם ציינתי שישנן גישות בנומרולוגיה הממקמות את האישה במרכז, וטוענות שכל מה שקורה לבעל צריך להימצא תחילה במפה של האישה. כשבני זוג מתחתנים גורלו של הגבר קשור באישה וכל דבר, אפילו קידום תלוי במצבה ב"האנרגטי" של האישה.
עד כמה שזה נשמע מוזר מבחינה אנרגטית הדבר מאד נכון, ואני אסביר.
כדי לאזן את הדלות האנרגטית בה הגבר שרוי, האישה מעניקה לו אנרגיה מעצמה. מתברר כי לא סתם הגבר קיבל פחות אנרגיה, הוא צריך ללמוד להשיג אותה וכ- 20% מהאנרגיה הלבנה של האישה מועברת לגבר שלה. לא בכדי האישה קיבלה עודף של אנרגיה. בתנאים הנכונים היא תצטרך "לכלכל" אנרגטית את הגבר שלה.
בספר "מעבר המכשפים" מאת טאישה אבלאר (הוצאת כתר) מתואר התהליך, אשר מקורו בתפיסה השמאנית מהתרבות האינדיאנית. תפיסה שמאנית זו היא אקולוגית במהותה, לפיה אין איבוד אנרגיה ביקום, הכול קשור להכול, וכל דבר המתרחש במציאות הוא בבחינת מחזור אנרגטי, בו לוקחים חלק כל החומרים, כל איתני הטבע וכל היצורים החיים והמתים- יצירי הבריאה באשר הם. הספר מסביר את התהליך כיצד מפרישה האישה אנרגיה לגבר שלה. הסופרת מתארת:
"לכל מין יש ציווי ביולוגי להנציח את עצמו. אף שהסיבה הראשונית למפגש בין גברים לנשים היא ההולדה, ישנה סיבה משנית נסתרת, שתכליתה להבטיח זרימה רציפה של אנרגיה מנשים לגברים.
גברים משאירים קווי אנרגיה מסוימים בתוך גופן של הנשים, אלו הם כמו שרשורים זוהרים, שחודרים לתוך הרחם ויונקים אנרגיה. האישה נושאת את חוטי האנרגיה הללו במשך 7 שנים ואחרי תקופה זו הם נעלמים, או מתפוגגים".
החוטים הללו המתוארים בספר, נשתלים בגוף האישה במהלך קיום יחסי מין מלאים. הם מהווים סוג של צינורות, אשר באמצעותם יוצר הגבר לעצמו מקום ליניקת אנרגיה מהאישה. ככל שהאורגזמה של הגבר תהא עוצמתית יותר, כך יוכל להבטיח לעצמו מקורות רבים יותר (צינורות יניקה) בגופה של האישה. מצד הגבר יכולות להיות לזה השלכות עם שתי פנים: מצד אחד- יבטיח לעצמו מקור לשאיבת אנרגיה ומצד שני- הוא עשוי לפתח תלות באישה שהיא מקור אנרגיה עיקרי עבורו.
עכשיו, נראה שרובכן מרימות בוודאי את העיניים ממסך המחשב ומתחילות לספור: "עם כמה גברים הייתי במערכת יחסים בשבע השנים האחרונות?" את מי אפשר לפסול?
ונשאלת השאלה: האם מוטב לו לגבר שיהיו לו יחסים עם נשים רבות? הרי כך יתאפשר לו להרחיב את מקורות האנרגיה שלו. מצד אחד זה נשמע הגיוני, ואולי מסביר את הנטייה היצרית, ראשונית של המון גברים להרבות ביחסים עם נשים רבות.
מצד שני, כאשר יש לגבר מקור אנרגיה אחד מספק ובלעדי, הוא יכול להתמלא ממנו אף יותר, מאשר ממקורות מזדמנים רבים, אשר כל אחד מהם הוא דל כשלעצמו.
ומה אם האישה? האם רווקה ממוצעת שבשש השנים האחרונות קיימה יחסים "רק" עם שישה גברים. האם היא נותנת אנרגיה לכולם? ואם היא הייתה "רק" עם שלושה גברים, האם זה אומר שהיא נותנת חצי מהכמות?
ובכן, לשם כך תצטרכו לחכות למאמר הבא, בו נדבר על מיניות ועל המשיכה המינית. נגלה כיצד עוברת האנרגיה בין המינים ונבין כמה (ואם) זה באמת נחוץ ולמה, אך חשוב יותר, נגלה מה הנשים יכולות לעשות עם זה וכיצד ניתן לרתום את המיניות לשיפור מערכת היחסים.
הכותבים:
©מנדלבוים שגיא. מטפל בהומיאופתיה קלאסית, מנהל פורום טארוט בוואלה! בעל ניסיון של 16 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושא טארוט וחלומות אותם הוא מלמד בתל-אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ.
את שגיא אתם מוזמנים לפגוש באתר שלו: טארוט חלומות וקצת יותר.
זוהרית רובין. רקדנית, יוצרת ומורה ותיקה לריקוד מהבטן והעצמה נשית, המפגישה בין תבונתו העתיקה של המחול המזרחי לקסם הרוח.
© מנדלבוים שגיא. עוסק בהומיאופתיה קלאסית, בעל ניסיון של 16 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושא טארוט וחלומות אותם הוא מלמד בתל-אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ. על הכותב בהרחבה תוכלו לקרוא באתר הבית: טארוט חלומות וקצת יותר. את שגיא והנכם מוזמנים לפגוש בהרצאת המבוא הקרובה. וכן בקורסי: טארוט ו- חלומות אותם הוא מלמד. אם ברצונכם להעמיק קצת יותר, ולקבל את קורס המבוא לקלפי טארוט של שגיא (חינם) הרשמו כאן, וישלחו אליכם שנים-עשר שיעורים במייל.